הסבר: האם התבוננות ממושכת על אותה פיסת שמים תגרום לכך שאובייקטים חדשים יחשפו למראה? ככל הנוגע לצבירי הכוכבים הפליאדות וההאידות  -- וסביבתם -- התשובה הנה: כן, בהחלט. תצלומי חשיפה ארוכה מגלים רשת מורכבת של תצורות אבק בינכוכבי השלובות זו בזו - אשר היו בעבר בלתי נראות, לא רק לעין הבלתי מצויידת, אלא גם לתצלומים בחשיפה קצרה יותר. בחשיפה הרחבה והעמוקה המוצגת, המורכבת מפסיפס של הדמיות נפרדות, ניכרת נוכחותו של האבק במידה יוצאת דופן, עת צבירי הפליאדות וההאידות המוכרים נוכחים ככתם כחלחל בקצה העליון של התצלום. כחול הינו צבעם של הכוכבים היותר מאסיביים בצביר הפליאדות, אשר אורם מוחזר מהאבק העדין הסמוך. בחלק השמאלי העליון נראה צביר ההאידות סביב לכוכב הכתום הבוהק אלדברן. ערפיליות החזרה אדומות בוהקות מאפיינות את חלקה התחתון של התמונה, לרבות הסרט האנכי המתעקל המוכר כלולאת ארידאנוס. הצבע המאפיין את ענן הגז העצום הינו חום בהיר והוא משובץ לא מעט כוכבים שאינם בעלי זיקה.