הסבר: מרבית צבירי הכוכבים מרשימים לכשעצמם. הצבירים הפתוחים NGC 869 ו 884, יכולים להחשב מרשימים במידה כפולה. הצביר הכפול הנראה בתצלום, בוהק עד כדי נראות בעין בלתי מצויידת באתרי תצפית חשוכים. על אף שהצביר התגלה ככל הנראה עוד לפני עידן ההסטוריה המתועדת, האסטרונום היווני היפרכוס הכיר וקיטלג את האובייקט. הצבירים מצויים במרחק של כ7,000 שנות אור בכיוון קבוצת פרסאוס, והם מרוחקים זה מזה כדי מאות שנות אור בלבד. בנוסף לקרבתם היחסית, הערכות לגבי גילם, כנגזר מהערכות גיל של הכוכבים המרכיבים אותם, מאוד דומות זו לזו -- עדות לכך ששני הצבירים הינם תוצר של אותו אזור יוצר כוכבים.