כוכב עברי נולד

בחירת שמות עבריים לאוראנוס ונפטון

התוצאות

אתם הצעתם שמות עבריים לכוכבי הלכת.

ההצעות עברו לחבר שיפוט בהשתתפות חוקרי אסטרונומיה בכירים ונציגי האקדמיה ללשון העברית.

מתוכם בחר חבר השיפוט שני שמות לכל כוכב לכת.

להשלמת התהליך, קולותיכם הכריעו בין החלופות שהציע חבר השיפוט.

להלן התוצאות:

 

 

אין העדפההשם הזוכההשם השניסה״כ
אוראנוס
נפטון

אוראנוס

אוֹרוֹן – משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו.

נפטון

רַהַב – ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.

רקע

במזרח הקדום קושרו כוכבי הלכת לאלים, וגם היוונים והרומאים זיהו את כוכבי הלכת עם האלים שלהם, על כן עד היום כוכבי הלכת קרויים בלשונות המערב על שם האלים הרומיים.

עד לסוף ימי הביניים נחשבו גם השמש והירח לכוכבי לכת הסובבים סביב הארץ. לפי שיטה זו הכירו בני העולם העתיק שבעה כוכבי לכת. במסורת האירופית, ניתנו לחמשת כוכבי הלכת (חוץ מן השמש והירח) שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית-רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן. שמותיהם העבריים של חמשת הכוכבים הללו הם (לפי הסדר): כוכב (או כוכב חמה), נוגה, מאדים, צדק, שבתאי. לאחר המהפכה של קופרניקוס, כשבני האדם הכירו בכך שהארץ סובבת סביב השמש, חדלה השמש מלהיחשב כוכב לכת ואת מקומה תפסה הפלנטה שלנו, הארץ. גם הירח, הסובב סביב הארץ, כבר לא נתפס יותר ככוכב לכת בפני עצמו. ששת כוכבי הלכת שהיו ידועים מאז הם אפוא: כוכב, נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי.

לאחר המצאת הטלסקופ נתגלו שני כוכבי לכת נוספים ולפי המסורת המערבית ניתנו גם להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית-רומית: אוראנוס – אל השמים, ונפטון – אל  הים.