השביט Lovejoy מגרד את השמש
קרדיט: LASCO, SOHO, NRL, ESA, NASA
הסבר: כמו שביטים אחרים שמגרדים
את השמש, השביט Lovejoy (C/2011 W3) לא היה צפוי לשרוד את המפגש
הקרוב שלו עם השמש. אבל הוא שרד. התמונה למעלה, שצולמה בעזרת קורונוגרף
על החללית SOHO שצופה בשמש, מראה
את שרידי זנב השביט שממשיכים
ליפול על פני השמש, ואת ראש השביט (או קומה) שמגיח
מבוהק השמש ב-16 בדצמבר. מיקומה של השמש, שמוסתרת על-ידי דיסקה במצלמה, מסומן
על-ידי העיגול הלבן. ללא הזנב שלו, ראש השביט כל-כך בהיר שהוא מביא את הפיקסלים
במצלמה לרוויה ויוצר את הפסים האופקיים בתמונה. לפי מסלוליהם של השביטים מגרדי-השמש,
השביט Lovejoy משתייך למשפחת
השביטים ע"ש קרויץ (Kreutz) שנוצרה כתוצאה
מרצף התפרקויות של שביט אחד גדול שחלף קרוב מאד לשמש במאה ה-12. רוב השביטים הללו
התגלו בעזרת המצלמות של SOHO, אך השביט הזה
התגלה קודם על-ידי האסטרונום האוסטרלי טרי לאבג'וי (Terry Lovejoy) במצפה ארצי. ההערכה היא שהשביט Lovejoy חלף כ-120,000 ק"מ מפני השמש ושהוא בעל ליבה
יחסית גדולה, על-מנת לשרוד
את קרינת השמש החזקה. בקישור הזה
ניתן למצוא סרטונים של האירוע שצולמו על-ידי מצפה דינמיקת השמש (Solar Dynamics Observatory).
תרגום: המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב
|