הגרעין של כוכב השביט האלי: קרחון בהקפה

Halley Multicolor Camera Team, Gitto Project, ESA :קרדיט  

הסבר: איך נראה גרעין של כוכב שביט? בעבר חשבו כי אותם גרעינים, אשר נוצרו מהחומר הקדמוני של מערכת השמש, דומים לקרחונים מאוד מלוכלכים (להבדיל מקרח נקי המורכב ממים קפואים, לעתים בתוספת גזים קפואים). טלסקופים המוצבים בכדור הארץ חשפו רק את ענן הגז והאבק המקיף את כוכבי השביט המתקרבים לשמש, והראו בבירור רק את הקומה (Coma), שהיא ענן גז המרחף סביב הגרעין ויוצר הילה, ואת הזנב הטיפוסי של כוכבי השביט. בשנת 1986 צילמה החללית האירופאית ג'יוטו (Giotto) את הגרעין של כוכב השביט האלי (Halley) , בשעה שהתקרבה לשמש. בכך הפכה ג'יוטו לאחת מקבוצת החלליות הראשונות שטסו קרוב לכוכב שביט וצילמו את הגרעין. נתונים מהמצלמה של החללית ג'יוטו עובדו לתמונה משופרת זו, אשר מציגה את גרעין כוכב השביט, המזכיר בצורתו תפוח אדמה, ואורכו הוא כ- 15 קילומטרים. חלק ממאפייני התבליט של הגרעין הכהה נמצאים בצד ימין של התמונה, בעוד שגז ואבק הזורמים לקומה של האלי נמצאים בצד שמאל. כוכב השביט האלי חוזר למערכת השמש הפנימית כל 76 שנים, ובכל פעם הגרעין משיל מעצמו שכבת קרח וסלע בעובי של כ 6 מטרים לחלל החיצון. בסופו של דבר אותם הרכיבים שהתפרקו מהגרעין של האלי מתפזרים לשובל היקפי שאחראי למטר המטאורים האוריונידים (Orionids) באוקטובר בכל שנה, ולמטר המטאורים אטא-אקווארידים (Eta Aquariids) בכל חודש מאי.

תרגום: המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב