קרניים קוסמיות ווויאג'ר 1

קרדיט: Voyager Project, NASA

הסבר: לחלליות וויאג'ר התאומות, אשר שוגרו למסען הגדול אל עבר כוכבי הלכת החיצוניים ב-1977, היה המזל לנוע בכיוון הכללי של תנועת השמש יחסית לכוכבים הקרובים. שלושים וחמש שנים מאוחר יותר, נראה כי וויאג'ר 1 מתקרבת אל קו הגבול בין ההליוספרה והחלל הבינכוכבי. ההליוספרה היא סביבת השמש המוגדרת ע"י השפעת רוח השמש והשדה המגנטי שלה. אבל איך אפשר לדעת מתי החללית שלך חוצה את הגבול לחלל הבינכוכבי? רמז אחד תהיה העליה הפתאומית בקצב פגיעת קרניים קוסמיות אנרגטיות בחללית. חלקיקים אלה הם בעלי אנרגיה גבוהה והם נעים דרך החלל הבינכוכבי לאחר שהואצו על ידי סופרנובות רחוקות בגלקסיה שלנו, אך בדרך כלל מוסטים על ידי ההליוספרה. גרף זה, המכסה תקופה של 12 חודשים (ספטמבר 2011 עד 2012), מציג עליה דרמטית בקצב הקרניים הקוסמיות הפוגעות בחללית ווייאג'ר 1. החללית מרוחקת כיום כ-18 מיליארד קילומטר מהשמש (17 שעות אור, או 122 יחידות אסטרונומיות), וכנראה תהפוך בקרוב החללית הראשונה מכדור הארץ שבאמת תצא אל הכוכבים.

תרגום: המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב