NGC 4449: צילום תקריב של גלקסיה קטנה

קרדיט: Data - Hubble Legacy Archive, ESA, NASA; Processing - Robert Gendler

הסבר: דומה כי על פי רוב, גלקסיות ספיראליות גדולות, זוכות לכל התהילה. מובטח כי צבירי הכוכבים הכחולים הצעירים שלהן, יחד עם אזורי יצירת הכוכבים הוורודים לאורך הזרועות הספיראליות הפרושות - ימשכו את כל תשומת הלב. אך גם גלקסיות בלתי סדירות וקטנות, דוגמת NGC 4449 המצויה במרחק של 12 מיליון שנות אור, יוצרות כוכבים. בקוטר של כ20,000 שנות אור מושווה לא פעם אי-היקום הקטן לענן המגלני הגדול, גלקסיית הלווין של שביל החלב שלנו, הדומה לו בגודלה. תמונת התקריב יוצאת הדופן של הגלקסיה הנחקרת היטב הזו, אשר בוצעה בידי טלסקופ החלל האבל, עובדה להדגשת הבוהק האדום המסגיר את נוכחות גז המימן. הבוהק מאפשר לעקוב אחר אזורי יצירת הכוכבים הנרחבים - חלקם אף גדול אפילו מאלה של הענן המגלני הגדול - עם קשתות בינכוכביות עצומות ובועות המוזנות בידי כוכבים מאסיביים קיצרי חיים. NGC 4449 חברה בקבוצת גלקסיות הנראית בתחומי קבוצת הכוכבים כלבי ציד. ההערכה היא כי אינטראקציות עם גלקסיות שכנות השפיעו על תהליכי יצירת הכוכבים ב NGC 4449.